גלו את מוזיאון ל'אורנג'רי הקסום, פנינה פריזאית המכילה אוסף מדהים של יצירות מופת אימפרסיוניסטיות ופוסט-אימפרסיוניסטיות. ממוקם בלב פריז, מדריך זה יעזור לכם לחקור ולהעריך את ההיסטוריה העשירה של המוזיאון ואת יצירות האמנות עוצרות הנשימה.
היסטוריה קצרה: מאורנג'רי למוזיאון לאמנות
מוזיאון ל'אורנג'רי הוא מוזיאון לאמנות ייחודי הממוקם בלב פריז, צרפת. ניתן לאתר את מקורותיו במאה ה-19, אז שימש כתפוזיה לגני טווילרי. הבניין נבנה בשנת 1852 בניהולו של האדריכל Firmin Bourgeois, ותוכנן לשכן את הצמחים והעצים האקזוטיים שהובאו לצרפת על ידי מגלי התקופה.
במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה ב-1870 שימש האורנג'רי כבית חולים שדה. לאחר המלחמה הוחזר המבנה לייעודו המקורי והמשיך לשמש כתפוזים עד שנות ה-20. אז החליטה ממשלת צרפת להסב את החלל למוזיאון, במטרה להציג אוסף של אמנות אימפרסיוניסטית ופוסט-אימפרסיוניסטית.
הפיכתו של האורנג'רי למוזיאון לאמנות נוהלה על ידי האדריכל קמיל לפבר, שעיצב שני חדרים סגלגלים במיוחד כדי לשכן את ציורי חבצלות המים של מונה. המוזיאון נפתח רשמית בשנת 1927, עם אוסף של יצירות של אמנים כמו סזאן, רנואר, מאטיס ופיקאסו.
במהלך מלחמת העולם השנייה המוזיאון נסגר והציורים הועברו למקומות שונים כדי להגן עליהם מהפצצות. לאחר המלחמה, המוזיאון נפתח מחדש והמשיך להרחיב את האוסף שלו באמצעות תרומות ורכישות. ב-1965 המוזיאון קיבל תרומה גדולה מאלמנתו של פול גיום, דומניקה וולטר, שכללה בין היתר יצירות של רנואר, סזאן ומודליאני.
חבצלות המים האגדיות: יצירת המופת של מונה
ציורי חבצלות המים של קלוד מונה הם ללא ספק גולת הכותרת של האוסף של מוזיאון דה ל'אורנג'רי. סדרת שמונה ציורים בקנה מידה גדול, כל אחד ברוחב של למעלה משני מטרים, מתאר את גן המים האהוב של מונה בביתו בג'ברני. הציורים נחשבים ליצירת מופת של אמנות אימפרסיוניסטית ומהווה עדות למיומנותו של מונה כצייר.
- ההשראה מאחורי חבצלות המים:
הקסם של מונה לחבצלות מים החל בסוף המאה ה-19, כאשר רכש נכס בג'יברני עם בריכה קטנה. הוא החל להפוך את הבריכה לגן מים, עם גשר בסגנון יפני ומגוון של צמחים אקזוטיים. מונה נשבה באור והצבעים המשתנים של המים ובהשתקפויות הצמחים והשמים על פניהם. - יצירת ציורי חבצלות המים:
מונה החל לעבוד על ציורי חבצלות המים בשנת 1914, בגיל 74. הוא עבד על הסדרה למעלה מעשור, והפיק עשרות מחקרים וסקיצות לפני יצירת הציורים הסופיים. הציורים נועדו להיות מוצגים יחד בשני חדרים סגלגלים במוזיאון ל'אורנג'רי, שתוכננו במיוחד למטרה זו. - המשמעות של ציורי חבצלות המים:
ציורי חבצלות המים נחשבים ליצירת אמנות פורצת דרך מכמה סיבות. הם מייצגים את המעבר של מונה מציור נוף מסורתי לסגנון מופשט יותר. הציורים משקפים גם את השפעת האמנות היפנית על יצירתו של מונה, במיוחד בשימוש שלהם באסימטריה וחלל שטוח. לבסוף, הציורים נתפסים כתגובה להרס של מלחמת העולם הראשונה, כאשר תיאור הטבע השלו והשלו שלהם מציע תרופת נגד נחוצה לזוועות המלחמה.
מדוע חבצלות המים מוצגות בחדרים סגלגלים?
התצוגה של ציורי חבצלות המים בשני חדרים סגלגלים במוזיאון ל'אורנג'רי היא חלק ממשמעותם לא פחות מהציורים עצמם. התצוגה הייחודית תוכננה בקפידה על ידי מונה עצמו ומשקפת את רצונו שהציורים יחוו כסביבה סוחפת שלמה. ישנן מספר סיבות מדוע חבצלות המים מוצגות בחדרים סגלגלים, אותן נחקור בחלק זה.
- החזון של מונה:
למונה היה חזון ברור כיצד יש להציג את ציורי חבצלות המים שלו. הוא האמין שהציורים צריכים להיות מוצגים בחלל המאפשר לצופה להיות שקוע במלואו ביצירות האמנות. הצורה הסגלגלה של החדרים נבחרה במיוחד כדי ליצור תחושת המשכיות והרמוניה בין הציורים, וכן כדי לספק תחושת תנועה וזרימה. הצורה הסגלגלה גם מאפשרת לצופה לחוות את הציורים ממספר זוויות, וליצור חווית צפייה דינמית ומשתנה ללא הרף. - שיקולים טכניים:
הצורה הסגלגלה של החדרים לא הייתה רק בחירה אמנותית, אלא גם טכנית. גודלם וצורתם של הציורים הקשו על הצגתם בחלל גלריה מלבני מסורתי. הצורה הסגלגלה של החדרים אפשרה להציג את הציורים בקנה מידה נכון, תוך מתן מרחב מספק למבקרים להסתובב ולהעריך את הציורים מזוויות שונות. - תאורה:
התאורה בחדרים הסגלגלים במוזיאון דה ל'אורנג'רי נשלטת בקפידה כדי ליצור את חווית הצפייה הטובה ביותר עבור המבקרים. אור טבעי מהצוהר מעל הציורים מתווסף בתאורה מלאכותית כדי להבטיח שהציורים יוצגו באור הטוב ביותר האפשרי. התאורה גם נועדה להשתנות לאורך היום, לשקף את האור והצבעים המשתנים של הציורים וליצור תחושה של תנועה וזרימה.
אוסף וולטר-גיום: אוצר עשיר
מוזיאון דה ל'אורנג'רי אינו ידוע רק בזכות התצוגה של חבצלות המים של מונה, אלא גם בזכות אוסף וולטר-גיום המרשים. האוסף הוא אוצר של אמנות אימפרסיוניסטית ופוסט-אימפרסיוניסטית, שנצברו על ידי סוחר האמנות פול גיום ואשתו דומניקה וולטר. האוסף כולל יצירות של כמה מהאמנים החשובים ביותר של המאות ה-19 וה-20, כולל רנואר, סזאן, מאטיס, פיקאסו ומודיליאני.
סיפור האוסף מרתק כמו האמנות עצמה. פול גיום היה אדם מעשה ידיו שקם מעוני והפך לאחד מסוחרי האמנות המשפיעים ביותר בתקופתו. הוא היה אלוף באמנות מודרנית והיה גורם מרכזי בקידום עבודתם של רבים מהאמנים באוסף שלו. אשתו, דומניקה וולטר, הייתה אף היא דמות חשובה בעולם האמנות ומילאה תפקיד מרכזי בבניית האוסף.
האוסף הוריש למדינה הצרפתית על ידי דומניקה וולטר ב-1960, ומאז הוא מהווה חלק חשוב במוזיאון ל'אורנג'רי. האוסף כולל למעלה מ-140 יצירות אמנות, כולל ציורים, פסלים ורישומים. העבודות מוצגות בסדרת חדרים במפלס התחתון של המוזיאון, ומספקות למבקרים סקירה מקיפה על האוסף.
נקודות השיא של האוסף כוללות את "המטריות" של רנואר, את "Montagne Sainte-Victoire" של סזאן, "אשה עם כובע" של מאטיס ו"דיוקן אמברוז וולארד" של פיקאסו. האוסף כולל גם כמה יצירות של מודיליאני, ביניהן "דיוקן חואן גריס" ו"קריאטיד".
העולם התוסס של רנואר: לכידת את שמחות החיים
רנואר הוא אחד האמנים האהובים ביותר של התנועה האימפרסיוניסטית, ועבודותיו באוסף וולטר-גיום במוזיאון ל'אורנג'רי הן עדות לכישרונו. רנואר ידוע ביכולתו ללכוד את שמחות החיים, והציורים שלו מלאים בסצנות של אנשים נהנים בשמש. עבודתו של רנואר מאופיינת בשימוש שלו בצבעים מרהיבים, משיכות מכחול רפויות והתמקדות בלכידת הרגעים החולפים של חיי היומיום.
אחד משיאי אוסף רנואר במוזיאון ל'אורנג'רי הוא "המטריות", יצירת מופת שמתארת סצנת רחוב פריזאית שוקקת ביום גשום. הציור מלא באנשים העוסקים בעסקיהם היומיומיים, ורנואר תפס את מצב הרוח של העיר בצורה מושלמת. השימוש באור ובצל מרשים במיוחד בציור הזה, והצופה כמעט יכול להרגיש את הלחות באוויר.
יצירה בולטת נוספת בקולקציית רנואר היא "ריקוד בארץ", המתאר זוג רוקד בשדה מוקף עצים. הציור מלא בתנועה ואנרגיה, ונראה שבני הזוג אובדים לגמרי ברגע. השימוש של רנואר בצבע בציור זה מרשים במיוחד, והצופה כמעט יכול להרגיש את חמימות השמש על עורו.
החזון החלוצי של סזאן: מאיפה הכל התחיל?
פול סזאן נחשב לאחד האמנים החשובים ביותר של המאה ה-19, ועבודתו במוזיאון דה ל'אורנג'רי היא עדות לחזונו החלוצי. סגנון הציור הייחודי של סזאן, שהדגיש את המבנה הגיאומטרי של חפצים ושימוש בצבעים עזים, השפיע רבות על התפתחות האמנות המודרנית.
יצירותיו המוקדמות של סזאן הושפעו מאוד מהתנועה האימפרסיוניסטית, והוא היה מיודד עם רבים מהאמנים האימפרסיוניסטים המובילים באותה תקופה, כולל קלוד מונה וקמיל פיסארו. עם זאת, החזון של סזאן חרג מההתמקדות האימפרסיוניסטית בלכידת הרגעים החולפים של חיי היומיום, והוא ביקש ליצור צורה מתמשכת ונצחית יותר של אמנות.
ניתן לראות את החזון החלוצי של סזאן בשימוש שלו בצורות גיאומטריות כדי ליצור תחושה של מבנה וסדר בציוריו. הוא התעניין במיוחד במשחק הגומלין בין אור לצורה, והשימוש שלו בצבע היה לעתים קרובות נועז ואקספרסיבי.
היצירות המפורסמות ביותר של סזאן הן ציורי טבע דומם שלו, המתאפיינים בקומפוזיציות פשוטות אך עוצמתיות ובשימוש בצבעים חיים. התפוחים, התפוזים ושאר הפירות שצייר סזאן הופכים לצורות גיאומטריות נועזות, ומשחק האור והצל יוצר תחושה של עומק וממדיות.
אנרי מאטיס: היופי של ביטוי נועז
אנרי מאטיס הוא אחד האמנים המפורסמים ביותר של המאה ה-20, ועבודתו במוזיאון ל'אורנג'רי היא שיקוף אמיתי של סגנונו הנועז והשופע. השימוש של מאטיס בצבעים חיים, בקווים נועזים ובצורות מפושטות יצר דרך חדשה לראות את העולם, וניתן לראות את השפעתו בעבודותיהם של אמנים רבים מאוחרים יותר.
השימוש של מאטיס בצבע בולט במיוחד, וציוריו מאופיינים בגוונים העזים והעזים שלהם. הוא השתמש לעתים קרובות בצבעים בדרכים בלתי צפויות, ויצר תחושה של תנועה ואנרגיה בעבודתו. השימוש של מאטיס בצבע הושפע גם מנסיעותיו לצפון אפריקה, שם הוא קיבל השראה מהצבעים והדוגמאות התוססים של הטקסטיל והקרמיקה המקומיים.
בנוסף לשימוש שלו בצבע, מאטיס נודע גם בשימוש שלו בצורות מופשטות ומופשטות. הוא האמין שאמנות צריכה להיות השתקפות של רגשותיו ורגשותיו הפנימיים של האמן, ושהשימוש בצורות מפושטות יכול להעביר טוב יותר את הרגשות הללו. עבודתו של מאטיס כללה לעתים קרובות דמויות אנושיות, צמחים ובעלי חיים מפושטים, והוא השתמש בצורות אלו כדי ליצור תחושה של תנועה וקצב בציוריו.
עבודתו של מאטיס לא תמיד התקבלה בעין יפה על ידי המבקרים, שלעתים קרובות מצאו את הסגנון הנועז שלו רדיקלי ומזעזע מדי. עם זאת, עבודתו אומצה על ידי אמנים ואספנים רבים, והוא הפך לאחת הדמויות החשובות ביותר בהתפתחות האמנות המודרנית.
פבלו פיקאסו: הצצה אל הגאון
פבלו פיקאסו הוא אחד האמנים המוכרים והמפורסמים ביותר של המאה ה-20, ועבודתו במוזיאון דה ל'אורנג'רי מציעה למבקרים הצצה נדירה למוחו של גאון אמיתי. האוסף של המוזיאון של יצירותיו של פיקאסו משתרע על פני כל הקריירה שלו, מתקופות הכחול והורד המוקדמות שלו ועד ליצירותיו הקוביסטיות והסוריאליסטיות המאוחרות.
- יצירות מוקדמות:
התקופות הכחול והורד
יצירותיו המוקדמות של פיקאסו, שנוצרו בתקופות הכחול והורד שלו, מתאפיינות בגווניהן הקודרים והעגמומיים ובשימוש בדמויות דקות ומוארכות. ציורים אלו משקפים את התמודדותו של האמן עצמו עם עוני, מחלה ומותו של חבר קרוב, ומשדרים תחושת עצב עמוקה והתבוננות פנימית. - קוביזם:
פירוק הצורות המסורתיות
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של פיקאסו לעולם האמנות הייתה התפתחותו של הקוביזם, סגנון המאופיין בפיצול והרכבה מחדש של צורות מסורתיות. יצירותיו הקוביסטיות של פיקאסו, כמו "Les Demoiselles d'Avignon", ערערו על תפיסות מסורתיות של פרספקטיבה וייצוג, וסללו את הדרך לפיתוח האמנות המופשטת במאה ה-20. - סוריאליזם:
חקר המוח הלא מודע
מאוחר יותר בקריירה שלו, פיקאסו הפך להיות מעורב בתנועה הסוריאליסטית, שביקשה לחקור את מסתורי המוח הלא מודע באמצעות אמנות. יצירותיו הסוריאליסטיות של פיקאסו, כמו "החלום", מתאפיינות בדימויים החלומיים ובצורות המעוותות שלהן, ומשקפות את העניין של האמן בהיבטים הפסיכולוגיים של האמנות.
סוטין ומודיליאני: השפעת בית הספר של פריז
אוסף האמנות של מוזיאון דה ל'אורנג'רי כולל גם יצירות של שניים מהאמנים המשפיעים ביותר של בית הספר של פריז:
חיים סוטין ואמדאו מודיליאני. שני האמנים הללו היו חלק מקבוצה גדולה יותר של אמנים מוכשרים שהגיעו לפריז בתחילת המאה ה-20, וביקשו להטביע את חותמם על עולם האמנות.
- חיים סוטין:
מאסטר באקספרסיוניזם
יצירתו של חיים סוטין מאופיינת בצורות האקספרסיביות, המעוותות לרוב, ובשימוש האינטנסיבי בצבע. ציוריו הם השתקפות של חייו הסוערים של האמן עצמו, שעמדו בסימן עוני, מחלות ובידוד חברתי. עבודתו של סוטין מזוהה לעתים קרובות עם אקספרסיוניזם, סגנון שביקש להעביר את המצבים הרגשיים והפסיכולוגיים של האמן. - אמדיאו מודיליאני:
לכידת היופי של הצורה האנושית
עבודתו של אמדיאו מודיליאני, לעומת זאת, מאופיינת בדמויות האלגנטיות והמוארכות שלה ובצורותיה הפשוטות. הוא נודע במיוחד בזכות הדיוקנאות שלו, שתפסו את היופי והחן של הצורה האנושית. עבודתו של מודיליאני מזוהה לעתים קרובות עם תנועת הארט דקו, שהייתה פופולרית בשנות ה-20 וה-30. - השפעת בית הספר של פריז:
מורשת שנמשכת גם היום
בית הספר של פריז היה קהילה אמנותית תוססת ובעלת השפעה שייצרה כמה מהאמנות החדשנית ופורצת הדרך של המאה ה-20. האמנים שהיו חלק מתנועה זו היו מגוונים בסגנונותיהם ובגישותיהם לאמנות, אך כולם חלקו מטרה משותפת:
לדחוף את הגבולות של מה שנחשב אפשרי במדיום שלהם.
כיום, מורשת בית הספר של פריז ממשיכה להשפיע על אמנים וחובבי אמנות ברחבי העולם. אוסף היצירות של Soutine ו-Modigliani של מוזיאון דה ל'אורנג'רי מספק הצצה מרתקת לתנועה אמנותית חשובה זו, ומציע למבקרים הזדמנות לחוות ממקור ראשון את היופי והעוצמה של האמנות שלהם.
אוטרילו ולורנסין: פירוק הקשר של מונמארטר
מוזיאון ה-ל'אורנג'רי הוא ביתם של מספר יצירות של שני אמנים הקשורים בקשר הדוק לשכונה הבוהמית של מונמארטר:
מוריס אוטרילו ומארי לורנסין. שני האמנים היו חלק מהקהילה האמנותית התוססת ששגשגה בשכונה זו בתחילת המאה ה-20, ויצירתם משקפת את האווירה והאופי הייחודיים של האזור.
- מוריס אוטרילו:
לכידת הרוח של מונמארטר
מוריס אוטרילו היה צייר צרפתי הידוע בעיקר בזכות תיאוריו של הרחובות והמבנים של מונמארטר. ציוריו לוכדים את האופי הייחודי של השכונה, על רחובותיה המפותלים, המבנים הצבעוניים ובתי הקפה השוקקים. עבודתו של אוטרילו מאופיינת בשימוש בצבעים עזים ותוססים ובצורות פשוטות, כמעט ילדותיות. - מארי לורסין:
חזון של יופי נשי
מארי לורנסין, לעומת זאת, הייתה ציירת ויוצרת הדפס שמוכרת בעיקר בזכות דיוקנאותיה האשמיים של נשים. יצירתה מאופיינת באיכותה העדינה, החלומית, ובדגש שלה על היופי והחן של הצורה הנשית. עבודתו של לורנצ'ין מזוהה לעתים קרובות עם התנועה הקוביסטית, שהייתה פופולרית בתחילת המאה ה-20. - קשר מונמארטר:
מכה תרבותית
מונמארטר הייתה מכה תרבותית בתחילת המאה ה-20, ומשכה אליה אמנים, סופרים ומוזיקאים מרחבי העולם. השכונה הייתה ידועה ברוח הבוהמיינית שלה, עם בתי הקפה התוססים, הקברטים והאולפנים לאמנות. אוטרילו ולורנסין היו שניהם חלק מהקהילה האמנותית הזו, ועבודתם משקפת את האווירה והאופי הייחודיים של האזור.
תערוכות זמניות: מה מוצג?
מוזיאון ל'אורנג'רי הוא לא רק בית לאוסף קבוע מרשים, אלא גם מארח מגוון תערוכות זמניות לאורך השנה. תערוכות אלו מציעות למבקרים את ההזדמנות לראות עבודות של מגוון רחב של אמנים ולחקור נושאים וסגנונות שונים. התערוכות הזמניות של המוזיאון נאצרות בקפידה ומציגות תמיד יצירות אמנות באיכות גבוהה.
מדי שנה מתקיימות במוזיאון מספר תערוכות מתחלפות, שלכל אחת מהן המוקד והנושא הייחודי לה. תערוכות קודמות חקרו בין היתר את עבודתם של אמנים כמו פרידה קאלו, פול קלי והנרי קרטייה-ברסון. תערוכות אלו מציעות למבקרים הזדמנות לגלות אמנים וסגנונות חדשים, וללמוד יותר על ההיסטוריה והאבולוציה של האמנות.
בנוסף לתערוכות של אמנות עכשווית ומודרנית, המוזיאון מארח גם תערוכות של אמנות קלאסית וחפצי אמנות. בתערוכות אלו מוצגות לרוב יצירות מהאוסף הנרחב של המוזיאון של אמנות עתיקה ומימי הביניים, וכן הלוואות ממוזיאונים ומוסדות אחרים ברחבי העולם.
אחת התערוכות הזמניות הפופולריות ביותר במוזיאון הייתה רטרוספקטיבה עדכנית של עבודתו של הצייר הצרפתי פייר בונארד. בתערוכה הוצגו למעלה מ-100 יצירות של בונרד, כולל ציורים, רישומים והדפסים, וסיפקה למבקרים סקירה מקיפה על הקריירה והסגנון של האמן.
תכנון הביקור שלך: טיפים וטריקים
כשאתם מתכננים את הביקור שלכם במוזיאון דה ל'אורנג'רי, יש לזכור כמה דברים כדי להבטיח שתפיקו את המרב מהחוויה שלכם. הנה כמה טיפים וטריקים שיעזרו לך לתכנן את הביקור שלך:
- תזמון הביקור שלך:
כדי למנוע תורים ארוכים וצפיפות, עדיף לבקר במוזיאון בשעות השפל. המוזיאון העמוס ביותר בסופי שבוע ובחגים, אז אם אפשר, תכנן את הביקור שלך ליום חול. כמו כן, מומלץ להגיע מוקדם ביום, מכיוון שהמוזיאון נוטה להיות עמוס יותר ככל שהיום עובר. - קניית כרטיסים:
כדי לחסוך זמן ולהימנע מתורים, שקול לרכוש כרטיסים מראש. ניתן לקנות כרטיסים אונליין דרך אתר האינטרנט של המוזיאון, או דרך שירות כרטוס של צד שלישי. אם אתם רוכשים כרטיסים מראש, הקפידו להגיע למוזיאון כשהכרטיס שלכם מודפס או שמור בטלפון שלכם. - ביקור עם ילדים:
מוזיאון ל'אורנג'רי הוא מוזיאון נהדר לבקר בו עם ילדים. המוזיאון מציע מגוון תוכניות ופעילויות ידידותיות למשפחות, לרבות סיורים מודרכים וסדנאות אמנות. יש גם כמה תערוכות אינטראקטיביות ברחבי המוזיאון שנועדו למשוך ילדים ולהפוך את הלמידה על אמנות למהנה. אם אתם מבקרים עם ילדים צעירים, הקפידו להביא חטיפים ומים, מכיוון שאין מוכרי מזון או שתייה במוזיאון. - נגישות:
מוזיאון דה ל'אורנג'רי נגיש באופן מלא למבקרים עם מוגבלויות. במוזיאון יש רמפות לכיסא גלגלים ומעליות ברחבי, כמו גם שירותים נגישים. מבקרים עם מוגבלויות זכאים לכניסה מוזלת, ויכולים לבקש מדריך קולי בחינם או מתורגמן לשפת הסימנים.
חנות המוזיאון ובית הקפה: סיום מושלם לביקור שלך
לאחר חקר הגלריות של מוזיאון דה ל'אורנג'רי, אולי תרצו להקדיש זמן להירגע ולהרהר בביקורכם. המוזיאון מציע מספר שירותים שנועדו לשפר את החוויה שלך ולהפוך את הביקור שלך למהנה יותר. שירות אחד כזה הוא חנות המוזיאון, המציעה מגוון רחב של סחורה הקשורה לאמנות, כולל ספרים, גלויות והדפסים. בחנות נמכרים גם מזכרות ומתנות ייחודיות למוזיאון, כמו רפרודוקציות של חבצלות המים של מונה ויצירות נוספות מאוסף המוזיאון.
אם אתם מרגישים רעבים או זקוקים למשקה, בית הקפה של המוזיאון הוא מקום מצוין לחטוף ביס או כוס קפה. בית הקפה ממוקם במפלס התחתון של המוזיאון, ומציע מבחר כריכים, סלטים ומאפים, וכן שתייה קרה וחמה. בית הקפה הוא מקום נהדר להירגע ולהירגע לאחר יום עמוס של סיורים, ומציע אווירה שלווה ושקטה המושלמת לשקף את ביקורכם.
בנוסף לחנות המוזיאון ובית הקפה, מוזיאון דה ל'אורנג'רי מציע גם מספר שירותים אחרים שנועדו לשפר את הביקור שלך. אלה כוללים אינטרנט אלחוטי חינם בכל המוזיאון, כמו גם מדריכי שמע הזמינים במספר שפות. המוזיאון מציע גם סיורים מודרכים וסדנאות שנועדו לסייע למבקרים לקבל הבנה והערכה עמוקה יותר של האמנות המוצגת.
ביציאה ממוזיאון ל'אורנג'רי, תישא איתך הערכה חדשה לגאונות האמנותית המוצגת, לאווירה השלווה ולמקום הייחודי של המוזיאון בעולם האמנות. ביקורכם במוזיאון שובה הלב הזה ללא ספק ישאיר עליכם רושם מתמשך.
